Categories
אומן

כולם מדברים על ונציה

כבר תקופה ארוכה שכולם מדברים על ונציה: בהתחלה היו ההצפות ולאחריהן היה את הקורונה עם הסגר התיירותי מה שגרם למים בונציה לחזור ולהיות צלולים, היה גם את הסרטון של הפייק ניוז על הדולפינים שבכלל צולמו במקום אחר, אבל אני רציתי לדבר על ונציה ממקום אחר. רציתי לדבר על העיצוב, אחד העיצובים המטורפים שראיתי, של דירה בונציה. דירה לא גדולה אבל כזו שבה הרצפה היתה מרוצפת בשיש מלא כתמים. החלונות גבוהים וצרים והחלל של הסלון מחולק לשני אזורים מרכזיים: אחד של שלוש ספות היוצרות ח סביב שולחן זכוכית עגול. אחת הספות לבנה עם פינות מעוגלות והשתיים האחרות שחורות בצורת ר. השולחן העגול עומד על שטיח לבן מעוגל שיוצר צורה נקייה על פני הכתמים. בחלקו השני של החלל היו שתי כורסאות ישיבה לבנות הצופות אל אחד החלונות הארוכים והצרים שדרכם אפשר לרואת את התעלות. גם מול הכורסאות האלו היה שולחן זכוכית מעוגל אם כי קטן יותר וכזה שעמד ישר על הרצפה ולא על שטיח. על אחד הקירות היה תלויות יצירות אומנות – תמונות מעניינות מאוד שהוסיפו להרגשה. על קיר אחר, הקיר היחיד ללא חלונות, היו מסודרים מדפים מדפים שעליהם הונחו ספרים או בקבוקי יין או בושם ולצד המדפים עמדה מנורה גדולה ומעל המדפים היו תלויים מנורות תקרה בטור. על הקיר השלישי היה טפט של לבנים לבנות שהוסיף לחדר מימד נוסף.

לא הרבה אנשים הפכו את ונציה לבית שלהם, בעיקר בגלל עלויות המחיה המטורפות וכמויות התיירים, אך אלו שכן עושים זאת ולא עושים שימוש בדירה שלהם לייצור הכנסה נוספת באירבנב או בצורות אחרות, לבטח מתענגים על עיצוב הדירות בצורה כזו. כי זה אופי החיים הונציאני – אומנות, בילוי, אוכל, טפטים, היסטוריה, מעין אווירה כזו שאתה שוקע אליה ולא רוצה לעזוב. גם בבתים אחרים בונציה ראיתי את הדגש המיוחד על העיצוב, את הרגישות בבחירה של טפטים מעוצבים, את הנגיעה האומנותית ברהיטים או בחפצי הנוי השונים ובעיקר את הרצון להשלים את היופי החיצוני של העיר עם העיצוב הפנימי של הבית.