הרגלים והצורך בסביבה חברתית

הרגלים ופעולות שגרתיות, כאלו שאינן מצריכות אותנו למחשבה יתרה בגין הסיבה הן סיפור חיינו. יום שגרתי בחיינו בנוי מהרגלים זעירים נטולי מודעות עצמית או חברתית, כאלו שעושים על אוטומטפשוט מפני שאנו מורגלים בחשיבה הנלווית אליהם. מוחנו חישב את התועלת בעשייתם, ליבנו השלים עם תוצאת אנחת הרווחה שמקנה לו אותו ההרגל, וגופנו נענה בשיתוף פעולה בכדי להשיג את תחושת ההנאה הגלומה בתוכם. הרגל הוא פעולה שחוזרת על עצמה. הפעולה יכולה להיות מתוכננת או תוצאה של מצב מסוים לאו דווקא ידוע מראש, כך גם משמעותה משתנה בהתאם לנסיבות. ניתן לומר כי התנהגות בהגדרתה היא אוסף הרגלים שמצאנו אותם מתגמלים עבורנו וכדאיים לעשייה.
הרגלים מעניקים לנו תחושת שליטה בחיינו בכך שמאפשרים לנו לנהל את חיינו במסגרת בלי הפתעות וקלקולים. באם היינו מתנהלים בצורה נטולת הרגלים עד כמה שניתן, היינו נאלצים לקבל החלטות רבות מחדש ולפעול בדרכים פחות מוכרות לנו, דבר שבתורו יתרום לתחושת אי ודאות וחוסר יציבות. אפשר לחשוב על פעולות מסוימות בהן היעדר חשיבה מורגלת תסייע לנו, לעומת מנגנון הרגלים המאפשר תחושת יציבות ושליטה בכך שבעצם מצמצם את עולמו של האדם ומקבע אותו לחשיבה מסוימת ובכך למקומו בחברה.
רכישת הרגלים נכונים היא הצעד הראשון אל עבר חינוך לראייה חברתית והתנהלות בעלת חשיבות לקידום ערכים אלטרואיסטים על פני ערכי אגואיזם בחברתנו. אם נחפוץ בהתקדמות אל עבר "זולתנות", אהבת הזולת ומסירות לאחר על פני עצמי, תעזור לנו התמקדות בהקניית הרגלים לשם כך ,יותר מאשר בתוצאות אותו מפיק עבורנו אותו הרגל, ולו רק מפני שאנו עלולים להתנסות בהרגל ולהיכשל בו שוב ושוב אך לא לוותר על הערך אותו הוא מקדם בכך שנמשיך ונקיים אותו עד שנגיע למצב בו הרגל הופך לטבע שני.
התשובה להתנהגות חברתית בלתי רצויה טמונה בשינוי הרגלים עד שיביאנו למצב בו אנו מחשבים נכון את הרגלנו והתנהגותנו, לא רק בעבור עצמנו אלא גם בעבור אחרים. על ידי הסתגלות לדבר מה מתלווה ההרגשה הנלווית להרגל. אם ניקח לדוגמא שנרצה להשיג את הרגשת הזולת בחיינו ולהבין טוב יותר יחסים אישיים ומהותם, נצטרך רק לסגל לעצמנו הרגל בו אנו מנסים "להתלבש" באדם אחר. ככל שנתמיד בלמידת ההרגל נזכה לתובנה כנה יותר מקיומו, ובהמשך נרגיש משהו שטרם יכולנו לפני, פשוט מפני שלא היה לנו את המודעות או הכלי לתפוס אותם, כלומר הרגל הופך לטבע שני.
תארו לכם במה היינו עוסקים בעולמנו אילו הרגלנו היו משותפים, מתוקנים ומכוונים למטרה אחת יחד. לו היינו מתחייבים להתרגל למחשבה טובה. מתרגלים להחליף מילה רעה בטובה. מתחייבים להחליף מכה בליטוף ודחיפה בחיבוק. מתחייבים להתרגל יחד לטוב. להתרגל להתייחס באהבה וסובלנות על פני שנאה וצדקנות. אילו היינו למודי הרגל להשתמש בתכונות שלנו על מנת לעזור איש לרעהו לקיים חיים ראויים, נטולי תחרות וחשבונות שבסופם לי יהיה טוב על חשבון האחר. תארו לכם מהם חיים בעולם הבנוי מהרגל. לקריאה נוספת:

קבלה לעם שלי