עמותת "עמך"

יואל נסע עם אביו שמוליק לטיול שורשים. שמוליק היה ניצול שואה. הוא היה ילד בתקופת השואה.
כמה וכמה פעמים ראה את המוות לנגד עיניו. מעולם לא הבין כיצד פעם אחר פעם ניצל. שמוליק הפך מילד לנער מבוגר ולזקן ממש במשך שנות השואה. לא פלא שהתבגר באחת הרי ראה מתים רבים כל כך, ראה את המוות דופק על דלתו אך משום מה אלוהים לא רצה לקחת אותו אליו. אחרי השואה התברר לו שרק הוא שרד. כל משפחתו נמחתה מעל פני האדמה. שמוליק עלה ארצה, התעטף בשתיקה, הקים משפחה – שלושה בנים שגדלו בצל השואה מבלי ששמוליק דיבר עליה כמעט, למעט בימי השואה כשהלך מכיתה לכיתה כדי לספר לבני נוער על הנורא שקרה כדי שזכר השואה לא יפוג מהעולם. יואל בנו לא שמע ממנו דבר ממה שלו קרה.
עד לאותו טיול שורשים בעקבות תחנות בחייו. שמוליק הגיע לנוף ילדותו, למקומות בהם רעב, בהם פחד, לבור בו הסתתר תקופה ארוכה, לגטו בו היה, שם במסע המטלטל שתיקתו נשברה והסכר נפל. הוא דיבר ודיבר ולא הפסיק. הוא סיפר על כל מה שקרה לו ולא חסך מיואל דבר. יואל ספג וספג ונשבר, היה לו קשה מנשוא להכיל את כל מה שעל אביו קרה. כשחזרו ארצה, שמוליק הלך ודעך, במהירות נעלם, איבד את זכרונו וחזר להיות אותו ילד של השואה ויואל בנו שהיה שבור מהמסע, התרסק לגמרי ממה שקרה לאביו בעקבות המסע. או אז הוא נזקק לעזרה, הוא בדק וחקר ומצא עמותה המסייעת לניצולי שואה ולבני משפחתם. הוא פנה לעמותת "עמך" שהיא עמותה לתמיכה נפשית וחברתית לניצולי שואה ולדור השני. עמותה שהוקמה ע"י ניצולי שואה ומומחים בתחום הנפשי. עמותה ששמה לה למטרה להעניק טיפול נפשי וחברתי לניצולי שואה ולדור השני, שמתמחה בעזרה נפשית ובתמיכה חברתית. עמותה שיש לה רשת מועדונים בהם ניתנת תמיכה חברתית שיקומית לניצולי שואה ובני משפחותיהם. יואל נעזר בצוות המקצועי שעומד לרשות הניצולים ובני משפחותיהם, זכה לאוזן קשבת, לכתף עליה יכול היה להתפרק, למומחים
שעזרו לו להוציא את כל מה שספג במסע השורשים ולאחריו. הוא התמיד במפגשי הקבוצה, משהו בו נפתח. אני זוכרת שסיפר לי אחרי תקופה שללא העזרה שקיבל מ"עמך" בודאי היה כמו שמוליק אביו פשוט נכבה ואט אט נעלם. גם לשמוליק אביו סייעה העמותה, מתנדבים הגיעו לביתו ועשו ככל יכולתם ובמקצועיות רבה.