האם אפשר להידבק שוב ממחלת הנשיקה

ישנן לא מעט מחלות וויראליות אליהן כבר התרגלנו כבני אדם להתמודד איתן, אחת מהן הנחשבת למדבקת וויראלית היא כמובן מחלת הנשיקה. אל מחלה זו מתלווים דלקת בלוע, בלוטות לימפה מוגדלות, חום ועוד כשהמחלה נחשבת גם לכזו המצליחה להישאר בגוף גם במצב "רדום". המחלה מתקיימת דרך 2 נגיפים כאשר הנגיף הראשון הוא CMV הנחשב לשכיח יותר בקרב נשים בהיריון, ואילו הנגיף השני הוא נגיף הרבה יותר נפוץ בשם EBV (כמו שמפורט באתר https://mahut.co.il/ ). נגיפים אלו שייכים אל משפחת נגיפי ההרפס, עם זאת המחלה נפוצה באופן שכיח בעיקר בקרב בני העשרה והעשרים באוכלוסייה.

תסמינים וסיבות למחלת הנשיקה

כאמור הידבקות במחלת הנשיקה משמע זמן דגירה אשר נע בין ארבעה עד שישה שבועות, כאשר בני נוער וילדים סובלים מזמן דגירה הרבה יותר קצר. עם זאת התסמינים של מחלת הנשיקה מתחילים החל מעייפות מוגברת, חום, בלוטות לימפה נפוחות בבית השחי והצוואר. יחד עם כאבי ראש, פריעה בעור, הזעות לילה ולעיתים אפילו טחול מוגדל ורך. כאמור לנגיף BEV מרבית האוכלוסייה (עד כ-90%) נהנים מחיסון טבעי, אך למרות החיסון דווקא בני הנוער וילדים נחשבים לאלו הסובלים יותר מהידבקות שכיחה במחלה. שכן העברה של מחלת הנשיקה צריכה להתקיים באמצעות העברת רוק, נוזלים או בשימוש משותף של כלי שתיה או אוכל.

האם ניתן להידבק שוב? ואיך מאבחנים?

הידבקות במחלות ממשפחת ההרפס, בדרך כלל נחשבת כהודעה על כניסת אורח שככל הנראה יצוץ אחת לתקופה. עם זאת הידבקות או התפרצות של מחלת הנשיקה במרבית המקרים לא תביא עימה להידבקות נוספת, שכן מחלת לאחר טיפול בנגיף החולה נושא אותו במצב רדום. הנגיף עלול לפעול בצורה מחודשת אך מקרים שכאלו נחשבים לנדירים, יחד עם זאת הם אינם כוללים את התסמינים הראשוניים להתפרצות מחלת הנשיקה. מקרי הקיצון הללו נעים בין אלו אשר היו זקוקים להשתלת איברים, לבעלי מערכת חיסונית מוחלשת או חולי איידס. בכדי לאבחן את מחלת הנשיקה, ניתן לעשות מספר בדיקות, הראשונה היא באמצעות בדיקה פיזית כמו בדיקת טחול, שקדים או בלוטות לימפה נפוחות. מצד שני ניתן לבצע בדיקות דם שונות, החל מבדיקת נוגדנים ועד לספרת תאיר דם ועוד.