אם לא בתל אביב אז לגור בהרצליה

חברת יוסי אברהמי, אחת מחברות הבנייה המובילות בישראל ואולי החברה בה' הידיעה שחרטה על דגלה את חווית המגורים הכוללת ששמה דגש הן על מפרטים יוקרתיים, מיקום איכותי ונגישות סביבתית התחילה בימים אלו את השיווק לפרויקט מגורים ברחוב רובינא בהרצליה. אחרי שהושקו בהצלחה השיווק והבנייה של דירות יוקרה למכירה בכוכב הצפון הגיע תורה של הרצליה. הפרויקט שמלכתחילה ממוקם בסביבה ירוקה ובקרבה למוסדות חינוך, תרבות ולמתחמי קניות, בילוי ופנאי מהמובילים בישראל יספק את התפיסה הירוקה והקהילתית המאפיינת את האזור לצד הקרבה והנוחות למרכזי תעסוקה והיי טק.

בקרבה לפרויקט תמצאו את פארק הרצליה ומגוון מתחמי ספורט שונים, כמו גם את קניון שבעת הכוכבים, מרכזי ההיי טק של הרצליה פיתוח ועוד. הפרויקט עצמו מורכב משלושה בנייני בוטיק שנבנים בבנייה נמוכה של חמש עד שש קומות המציעים דירות של שלושה, ארבעה, חמישה ושישה חדרים, דירות גן ופנטהאוזים. בכל דירה תמצאו  תריסי גלילה חשמליים, דלתות פנים איכותיות, ריצוף גרניט פורצלן, מחסן פרטי ומרפסת הכוללת גינה תלויה.

הדירות כוללות גם מרפסת שמש ייחודית בשילוב מעקה אלומיניום וזכוכית, דלת ביטחון מעוצבת בכניסה לדירה, מערכת אינטרקום TV צבעוני במעגל סגור, הכנה למערכת קולנוע ביתית, נקודת טלוויזיה וטלפון בכל חדר, אביזרי חשמל (קצה) באיכות גבוהה, חשמל תלת פאזי, מפסק תאורה מחליף בחדר הורים, חלונות עם זכוכית כפולה וויטרינה רחבה ביציאה למרפסת. המטבח בכל דירה יהיה מתוצרת LEICHT או שווה ערך עם ארונות מטבח איכותיים (סנדוויץ') תחתונים ועליונים, כולל יחידת B.I. במגוון צבעים עם טכנולוגיית הפרזול המתקדמת, ה"טריקה השקטה". במטבח יותקן שיש מטבח מדגם "קיסר " או שווה ערך במבחר גוונים וכן ברז מטבח עם מוט נשלף של חברת "הנס גרוהה" או שווה ערך עם כיור בהתקנה שטוחה. בחדרי הרחצה יותקן ריצוף גרניט פורצלן יוקרתי במגוון גוונים, חיפוי מלא של קירות חדרי רחצה באריחים יוקרתיים במגוון מידות ומבחר גוונים כולל דקור, אסלות תלויות עם מיכלי הדחה סמויים, ברזי פרח של HANS GROHE או שווה ערך, ארון אמבטיה מעוצב הכולל כיור אינטגרלי בחדרי הרחצה (למעט בשירותי אורחים) וחימום תת רצפתי בחדר הרחצה.

עמותת "עמך"

יואל נסע עם אביו שמוליק לטיול שורשים. שמוליק היה ניצול שואה. הוא היה ילד בתקופת השואה.
כמה וכמה פעמים ראה את המוות לנגד עיניו. מעולם לא הבין כיצד פעם אחר פעם ניצל. שמוליק הפך מילד לנער מבוגר ולזקן ממש במשך שנות השואה. לא פלא שהתבגר באחת הרי ראה מתים רבים כל כך, ראה את המוות דופק על דלתו אך משום מה אלוהים לא רצה לקחת אותו אליו. אחרי השואה התברר לו שרק הוא שרד. כל משפחתו נמחתה מעל פני האדמה. שמוליק עלה ארצה, התעטף בשתיקה, הקים משפחה – שלושה בנים שגדלו בצל השואה מבלי ששמוליק דיבר עליה כמעט, למעט בימי השואה כשהלך מכיתה לכיתה כדי לספר לבני נוער על הנורא שקרה כדי שזכר השואה לא יפוג מהעולם. יואל בנו לא שמע ממנו דבר ממה שלו קרה.
עד לאותו טיול שורשים בעקבות תחנות בחייו. שמוליק הגיע לנוף ילדותו, למקומות בהם רעב, בהם פחד, לבור בו הסתתר תקופה ארוכה, לגטו בו היה, שם במסע המטלטל שתיקתו נשברה והסכר נפל. הוא דיבר ודיבר ולא הפסיק. הוא סיפר על כל מה שקרה לו ולא חסך מיואל דבר. יואל ספג וספג ונשבר, היה לו קשה מנשוא להכיל את כל מה שעל אביו קרה. כשחזרו ארצה, שמוליק הלך ודעך, במהירות נעלם, איבד את זכרונו וחזר להיות אותו ילד של השואה ויואל בנו שהיה שבור מהמסע, התרסק לגמרי ממה שקרה לאביו בעקבות המסע. או אז הוא נזקק לעזרה, הוא בדק וחקר ומצא עמותה המסייעת לניצולי שואה ולבני משפחתם. הוא פנה לעמותת "עמך" שהיא עמותה לתמיכה נפשית וחברתית לניצולי שואה ולדור השני. עמותה שהוקמה ע"י ניצולי שואה ומומחים בתחום הנפשי. עמותה ששמה לה למטרה להעניק טיפול נפשי וחברתי לניצולי שואה ולדור השני, שמתמחה בעזרה נפשית ובתמיכה חברתית. עמותה שיש לה רשת מועדונים בהם ניתנת תמיכה חברתית שיקומית לניצולי שואה ובני משפחותיהם. יואל נעזר בצוות המקצועי שעומד לרשות הניצולים ובני משפחותיהם, זכה לאוזן קשבת, לכתף עליה יכול היה להתפרק, למומחים
שעזרו לו להוציא את כל מה שספג במסע השורשים ולאחריו. הוא התמיד במפגשי הקבוצה, משהו בו נפתח. אני זוכרת שסיפר לי אחרי תקופה שללא העזרה שקיבל מ"עמך" בודאי היה כמו שמוליק אביו פשוט נכבה ואט אט נעלם. גם לשמוליק אביו סייעה העמותה, מתנדבים הגיעו לביתו ועשו ככל יכולתם ובמקצועיות רבה.

הרגלים והצורך בסביבה חברתית

שיתוף פעולה

הרגלים ופעולות שגרתיות, כאלו שאינן מצריכות אותנו למחשבה יתרה בגין הסיבה הן סיפור חיינו. יום שגרתי בחיינו בנוי מהרגלים זעירים נטולי מודעות עצמית או חברתית, כאלו שעושים על אוטומטפשוט מפני שאנו מורגלים בחשיבה הנלווית אליהם. מוחנו חישב את התועלת בעשייתם, ליבנו השלים עם תוצאת אנחת הרווחה שמקנה לו אותו ההרגל, וגופנו נענה בשיתוף פעולה בכדי להשיג את תחושת ההנאה הגלומה בתוכם. הרגל הוא פעולה שחוזרת על עצמה. הפעולה יכולה להיות מתוכננת או תוצאה של מצב מסוים לאו דווקא ידוע מראש, כך גם משמעותה משתנה בהתאם לנסיבות. ניתן לומר כי התנהגות בהגדרתה היא אוסף הרגלים שמצאנו אותם מתגמלים עבורנו וכדאיים לעשייה.
הרגלים מעניקים לנו תחושת שליטה בחיינו בכך שמאפשרים לנו לנהל את חיינו במסגרת בלי הפתעות וקלקולים. באם היינו מתנהלים בצורה נטולת הרגלים עד כמה שניתן, היינו נאלצים לקבל החלטות רבות מחדש ולפעול בדרכים פחות מוכרות לנו, דבר שבתורו יתרום לתחושת אי ודאות וחוסר יציבות. אפשר לחשוב על פעולות מסוימות בהן היעדר חשיבה מורגלת תסייע לנו, לעומת מנגנון הרגלים המאפשר תחושת יציבות ושליטה בכך שבעצם מצמצם את עולמו של האדם ומקבע אותו לחשיבה מסוימת ובכך למקומו בחברה.
רכישת הרגלים נכונים היא הצעד הראשון אל עבר חינוך לראייה חברתית והתנהלות בעלת חשיבות לקידום ערכים אלטרואיסטים על פני ערכי אגואיזם בחברתנו. אם נחפוץ בהתקדמות אל עבר "זולתנות", אהבת הזולת ומסירות לאחר על פני עצמי, תעזור לנו התמקדות בהקניית הרגלים לשם כך ,יותר מאשר בתוצאות אותו מפיק עבורנו אותו הרגל, ולו רק מפני שאנו עלולים להתנסות בהרגל ולהיכשל בו שוב ושוב אך לא לוותר על הערך אותו הוא מקדם בכך שנמשיך ונקיים אותו עד שנגיע למצב בו הרגל הופך לטבע שני.
התשובה להתנהגות חברתית בלתי רצויה טמונה בשינוי הרגלים עד שיביאנו למצב בו אנו מחשבים נכון את הרגלנו והתנהגותנו, לא רק בעבור עצמנו אלא גם בעבור אחרים. על ידי הסתגלות לדבר מה מתלווה ההרגשה הנלווית להרגל. אם ניקח לדוגמא שנרצה להשיג את הרגשת הזולת בחיינו ולהבין טוב יותר יחסים אישיים ומהותם, נצטרך רק לסגל לעצמנו הרגל בו אנו מנסים "להתלבש" באדם אחר. ככל שנתמיד בלמידת ההרגל נזכה לתובנה כנה יותר מקיומו, ובהמשך נרגיש משהו שטרם יכולנו לפני, פשוט מפני שלא היה לנו את המודעות או הכלי לתפוס אותם, כלומר הרגל הופך לטבע שני.
תארו לכם במה היינו עוסקים בעולמנו אילו הרגלנו היו משותפים, מתוקנים ומכוונים למטרה אחת יחד. לו היינו מתחייבים להתרגל למחשבה טובה. מתרגלים להחליף מילה רעה בטובה. מתחייבים להחליף מכה בליטוף ודחיפה בחיבוק. מתחייבים להתרגל יחד לטוב. להתרגל להתייחס באהבה וסובלנות על פני שנאה וצדקנות. אילו היינו למודי הרגל להשתמש בתכונות שלנו על מנת לעזור איש לרעהו לקיים חיים ראויים, נטולי תחרות וחשבונות שבסופם לי יהיה טוב על חשבון האחר. תארו לכם מהם חיים בעולם הבנוי מהרגל. לקריאה נוספת:

איך בוחרים חיתול למבוגר?

הזדקנות

חיתולים למבוגרים הפכו בשנים האחרונות למוצר צריכה בסיסי והכרחי לקהל המזדקן הסובל מבעיות של בריחת שתן. לבריחת שתן אין פתרון פלא ולרוב היא מצריכה שינוי בהתנהגות, פעולות מניעה כגון חיזוק שרירים מסוימים ובמקרים חריגים גם התערבות ניתוחית. עם זאת, לאורך כל התקופה ולעיתים גם אחריה יש לעשות שימוש בחיתולים סופגים אם רוצים להמשיך ולצאת למקומות ציבוריים או אירועים פומביים ללא חשש ועם ביטחון עצמי מלא. זו הסיבה כי מרכיב התקציב בקניות מתמשכות כאלה הוא משמעותי כמו גם ההבנה המלאה של חומרת הבעיה ואיזו יכולת ספיגה בדיוק נדרשת עבור האדם ובאיזו תקופה של היום? (רק בלילה או גם בלילה וגם ביום?)

שיקול מרכזי נוסף הוא התאמה של המידה והחומר הנוח והמתאים המספק נוחות מירבית – מכיוון שמדובר במוצר נוחות הנלבש על אזור יחסית רגיש בגוף אז חשוב מאוד שתהיה התאמה מירבית גם בגודל, גם בצורה וגם במרקם של הלבוש כדי למנוע גרדת, אי נוחות או בעיות אחרות. זו הסיבה שפשוט חשוב להתנסות במוצרים שונים – לקנות חבילת דוגמה מכל מוצר ולבחון מה נכון עבורך? חשוב לבחור חיתול שמרגיש נעים לעור שלך ושלא גורם לו להתגרד או להתקשות. חיתולים איכותיים לרוב מאפשרים זרימת אוויר טובה ומתייבשים במהירות. מאפיינים אלה מונעים גירויים וריחות רעים. חשוב שהמוצר יצמד לעור בצורה מספיק חזקה אשר תמנע את דליפת שתן. עם הניסיון תמצאו את האיזון שבין חיתול צמוד מדי לחיתול רופף מדי.

בשוק קיים מגוון גדול של מוצרי בריחת שתן: רפידות, תחתוניות, תחתוני מגן ותחתונים חד פעמיים הם רק כמה מהמוצרים לטיפול בבריחת שתן (עוד ניתן למצוא כאן – https://www.goldpharm.co.il/product-category/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%AA%D7%9F/%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/ ). לא בהכרח שצריך להתנסות בכולם אלא לבחור את השלושה ארבעה היותר מתאימים לבעיה האישית שלך ולהתנסות בהם. הקריטריון המשמעותי ביותר אולי בין המוצרים הוא ביכולת הספיגה שלהם הנגזרת מעוצמת בריחת השתן אצל הלקוח. כיום פרט לנוחות ולעוצמת הספיגה ניתן למצוא גם מגוון רחב של סגנונות וצבעים, יכולות פתיחה וכיוונון שונים ועוד. לעיתים ההבדלים הם בגדר גימיק שלא משנה משמעותית את איכות החיים או אופן השימוש, אך ראיתי כבר לקוחות שלעיתים שינוי קטן מאוד שיפר להם את חווית השימוש עשרות מונים, כך שאי אפשר לדעת.

אלוהים שלי רציתי שתדע

אלוהים שלי, רציתי שתדע שהחלטתי לקחת אותך כדוגמא אישית. כולם מדברים בשבחך, בעוצמתך, בגדולתך, באהבתך, אז החלטתי שאם אתה יכול אז גם אני רוצה! עכשיו תבואו ותשאלו – מאיפה יש לה את החוצפה הזו להשוות את עצמה לאלוהים? הוא, שברא את כל העולם בשישה ימים, שקרעה את ים סוף והטביע את המצרים, היא רוצה להיות אלוהים? נשמע כמו דברי כפירה. אז זהו, שלא. אם תפתחו טיפה את הראש ואת הלב אולי תצליחו להבין…

אלוהים שלי
אלוהים שלי

את האלוהים שלי גיליתי כשנחשפתי לחכמת הקבלה. גיליתי אמת מרגשת, מפתיעה, מטלטלת ומעצימה. תחשבו לרגע על הורה. גבר או אישה שלפתע נעשים אבא או אמא. כמה אהבה יש להם כלפי הילדים. כמה רצון לגדל ולטפח אותם – שיצמחו ויהפכו לאנשים בוגרים, ערכיים, חכמים, נבונים, יפים, רגישים וכל אותם הסופרלטיבים שאנחנו מאחלים להם. עכשיו תחשבו על כך שהייתם נותנים הכל בשביל ההצלחה שלהם נכון? יותר מזה – אם הילדים שלכם יעפילו על ההצלחות שלכם זה לא יגרום לכם קנאה. להיפך, זה יגרום לכם אושר אדיר. זה בעצם ההמשך הישיר שלכם.

זוהי בדיוק מערכת היחסים שלנו עם הבורא. הוא יצר אותנו, הוא גידל אותנו, הוא רוצה לראות אותנו מצליחים. אז תשאלו עכשיו מאיפה אנחנו יכולים לדעת מה זה הצלחה עבור הבורא? איך אפשר לדעת מה נחשב מבחינתו לטוב? התשובה נמצאת בגוף השאלה. מה שנחשב מבחינת הבורא לטוב זה הוא עצמו. הוא הרי אלוהים. יש משהו יותר טוב מזה? ולכן, הצלחה מבחינתו היא שאנחנו נהפוך להיות כמותו. הרי הוא ברא אותנו בצלמו ובדמותו. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו נגזרת שלו. יש בנו את כל היכולות להפוך להיות טוב כמוהו. אנחנו רק צריכים לרצות להתגבר מעל כל התכונות האנושיות שלנו כמו קנאה או שנאה ולחזק את התכונות האלוהיות שבנו כמו אהבה. ברגע שנלמד להתייחס אחד לשני כמו שאלוהים מתייחס אלינו העולם יהפוך להיות גן עדן עלי אדמות. לא בעולם הבא אלא עוד בחיינו – בעולם הזה. אז קדימה רבותי, לעבודה!

תיקון אף מרובע באמצעות ניתוח

ישנן המון סיבות מדוע נשים או גברים בוחרים לבצע ניתוח אף כדי לשדרג את מראה הפנים שלהם. אחת הסיבות לכך היא תיקון הקצה של האף. לאף בכללות יש תפקיד חשוב מאוד ומרכזי במראה הפנים של האדם ולפנים מקום מרכזי בנראות הכללית של האדם. קצה אף שנראה כמו קופסה או מה שנקרא אף מרובע, הוא קצה אף שנראה רחב, עבה ושטוח וזאת בשונה מצורת הקצה המשולש שנתפסת כסימטרית ויפה יותר בעיני מרבית האוכלוסיה ומרבית המטופלים.

האנטומיה של אף מרובע היא כזו שגורמת לפנים כולם להיראות מעוכות מעט ולא פורצות קידמה אל אלא כביכול "נמעכות" לאחור. מדובר בבעיה ידועה אצל נשים וגברים לבנים יותר מאשר בקבוצות אתניות אחרות, אך גם בהן ניתן למצוא מקרים של אף שטוח. כדי לזהות אף שטוח ניתן להסתכל עליו מלמטה, כלומר מהחלק של האף שבו רואים את הנחיריים. אף משולש יהיה אף שבו החלק של הנחיריים הוא החלק הרחב יותר וככל שמתקדמים אל קצה האף כך הוא נהיה חד יותר ויוצר מעין צורה של משולש. לעומת זאת אף מרובע או פחוס הוא אף שבו לא נוצרת צורת המשולש והחלק הקדמי, הקצה שלו, לעיתים רחב כמעט כמו החלק של הנחיריים. במצב זה נוצרת צורת ריבוע שגורמת לאף כולו להיראות רחב יותר. זו הסיבה שחלק מהאנשים מכנים אף כזה כסוג של בועה, אך האמת שההבדך בין אף מרובע לאף בועתי הוא כי באף מרובע ישנה הפרדה בין שכבות העור של שני הנחיריים, הפרדה שיש לטפל בה גם כן בניתוח כדי להבטיח נראות טבעית. ישנם מקרים שבהם האף הוא גם מרובע וגם בועתי אך זהו מצב פחות שכיח.

תהליך התיקון של אף כזה דומה מאוד לכל ניתוח אף אחר, אם כי ברור שכדאי לבחור במנתח או במנתחת שיש להם ניסיון בטיפול במקרים דומים לשלך. ככל שהמנתח או המנתחת יותר בעלי ניסיון כך היכולת שלהם להביא לתוצאות אופטימליות במינימום מאמץ תשתפר. בחלק מהמקרים ניתן לעשות שימוש בטכניקות פחות פולשניות המתמקדות בקצה האף ובחלק מהמקרים לא יהיה מנוס מניתוח אף פתוח כדי לבצע שינוי דרמטי ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר.  לאחר הניתוח והשגת התוצאה הרצויה חשוב לקבע את האף באמצעות מכשיר מתאים שיגן עליו עד להתאוששות ולאפשר החלמה חלקה שתשמר את תוצאות הניתוח.

לב שקט

שפע! כולנו רוצים אותו! שפע בריאות, שפע אוכל, שפע מתנות, שפע כסף, שפע פרנסה, שפע אהבה. שפע! גם אני רוצה! אני רוצה שפע! אבל מודה שהשפע שאני מחפשת היום קצת שונה ממה שחיפשתי לפני כמה שנים.

כשהייתי ילדה, אבי סיפר לי לראשונה על ספר הזוהר. אני זוכרת שהייתי מוקסמת מהרעיון שיש ספר שיש בו את כל התשובות לכל השאלות. ספר שמסביר בדיוק מה תפקידנו בעולם, לשם מה אנחנו פה, מה המטרה של החיים האלו? היה ברור לי שכשאגדל אקרא את הספר הזה.

עברו שנים, עברתי מצבים שונים בחיים. חלקם טובים, חלקם קשים, כמו כולם. חיים ומתמודדים. לפעמים החיים היו מתוקים ושופעים כמו עוגת שוקולד חמה עם גלידה נמסה שאפשר רק ללקק את האצבעות, לפעמים היו מרים כמו קפה שחור חזק ולפעמים מלוחים בטעם הדמעות שזלגו על הלחיים. אבל כל חלק או מנה בארוחה היו דרושים עבורי כדי להבין שמשהו חסר. משהו לא יושב עד הסוף. הלב לא שקט…

ואז התחיל החיפוש. חיפשתי את המקום הזה בלב שיספק לי את השקט שאני רוצה. שאגיע למקום של רוגע, שלווה, שלמות. חיפשתי בלימודי העצמה, חיפשתי בחוגים שונים, חיפשתי אצל כל מני מטפלים, חיפשתי בהודו, ביפן, בנפאל, חיפשתי במשפחה, חיפשתי בבני זוג, חיפשתי… יגעתי, יגעתי ולא מצאתי.

אחרי כל כך הרבה חיפושים נזכרתי באותו ספר שאבי סיפר לי עליו כשהייתי ילדה. ספר הזוהר. ספר התשובות לכל השאלות. המדריך לחיים ע"פ הבורא. כך בעצם התחלתי את דרכי בשבילי הקבלה. אין ספק – זו דרך! חתיכת דרך! היא מרגשת, מאתגרת, מתישה, מעצימה, מרימה ומורידה, מרהיבה ומפחידה.

מה אומר, יש אנשים שיוצאים למסעות בהרים מושלגים, מטפסים לפסגות נישאות אל על. יש אנשים שיוצאים למסעות בג'ונגל, בינות העצים העבותים ובעלי החיים הטרופים. יש אנשים שיוצאים למסעות בסוואנות הגדולות לצפות בחיות הבר המרשימות. אני יצאתי למסע אל סודות היקום. המסע של חיי. לא תארתי לעצמי שלימודי הקבלה יהפכו להיות מסע עבורי. מי תאר לעצמו שקריאה בספר – אותיות שחורות על גבי דפי דפוס בצבע קרם, יהפכו להיות עבורי שבילים מפותלים, גשרים צרים, מרחבים ופסגות, עמקים וגיאיות. שאצליח להבין, להתרגש, לכעוס, לכאוב, להתאהב ולגלות את משמעות החיים. ואיזו משמעות אדירה ומרתקת זו!

נכון, המסע שלי עם קבלה לעם עוד ממשיך, עוד לא גיליתי הכל, אבל היום אני יודעת בוודאות שהלב שלי נמצא בדרך הנכונה כי הוא סוף סוף שקט…

כולם מדברים על ונציה

כבר תקופה ארוכה שכולם מדברים על ונציה: בהתחלה היו ההצפות ולאחריהן היה את הקורונה עם הסגר התיירותי מה שגרם למים בונציה לחזור ולהיות צלולים, היה גם את הסרטון של הפייק ניוז על הדולפינים שבכלל צולמו במקום אחר, אבל אני רציתי לדבר על ונציה ממקום אחר. רציתי לדבר על העיצוב, אחד העיצובים המטורפים שראיתי, של דירה בונציה. דירה לא גדולה אבל כזו שבה הרצפה היתה מרוצפת בשיש מלא כתמים. החלונות גבוהים וצרים והחלל של הסלון מחולק לשני אזורים מרכזיים: אחד של שלוש ספות היוצרות ח סביב שולחן זכוכית עגול. אחת הספות לבנה עם פינות מעוגלות והשתיים האחרות שחורות בצורת ר. השולחן העגול עומד על שטיח לבן מעוגל שיוצר צורה נקייה על פני הכתמים. בחלקו השני של החלל היו שתי כורסאות ישיבה לבנות הצופות אל אחד החלונות הארוכים והצרים שדרכם אפשר לרואת את התעלות. גם מול הכורסאות האלו היה שולחן זכוכית מעוגל אם כי קטן יותר וכזה שעמד ישר על הרצפה ולא על שטיח. על אחד הקירות היה תלויות יצירות אומנות – תמונות מעניינות מאוד שהוסיפו להרגשה. על קיר אחר, הקיר היחיד ללא חלונות, היו מסודרים מדפים מדפים שעליהם הונחו ספרים או בקבוקי יין או בושם ולצד המדפים עמדה מנורה גדולה ומעל המדפים היו תלויים מנורות תקרה בטור. על הקיר השלישי היה טפט של לבנים לבנות שהוסיף לחדר מימד נוסף.

לא הרבה אנשים הפכו את ונציה לבית שלהם, בעיקר בגלל עלויות המחיה המטורפות וכמויות התיירים, אך אלו שכן עושים זאת ולא עושים שימוש בדירה שלהם לייצור הכנסה נוספת באירבנב או בצורות אחרות, לבטח מתענגים על עיצוב הדירות בצורה כזו. כי זה אופי החיים הונציאני – אומנות, בילוי, אוכל, טפטים, היסטוריה, מעין אווירה כזו שאתה שוקע אליה ולא רוצה לעזוב. גם בבתים אחרים בונציה ראיתי את הדגש המיוחד על העיצוב, את הרגישות בבחירה של טפטים מעוצבים, את הנגיעה האומנותית ברהיטים או בחפצי הנוי השונים ובעיקר את הרצון להשלים את היופי החיצוני של העיר עם העיצוב הפנימי של הבית.

אחים או עכברושים?

"אתם לא מדברים בגרמניה עברית, שלא תעיזו. או רוסית או אנגלית. לא יודעת איך, תסתדרו ביניכם. עברית זה מסוכן, מסוכן מאוד, אני לא צריכה לספר לך". היא היתה כל כך נחושה, חברתי היקרה, שפחד חזק החל לקונן בליבי. פתאום נסיעה שכל כך רצינו, כל כך תכננו, כל כך ציפינו הפסיקה להיות כזו. איך קרה לנו שלאט לאט המדינה שכל כך הרגישה צורך לפצות את היהודים על מעשי העבר, שילמה הון, הפכה שוב למדינה מסוכנת ליהודים?

כל הכותרות אחרונות, עלו בראשי, כל כך רציתי להתעלם, למחוק. זה רחוק, זה לא נוגע לי, "לי זה לא יקרה". פתאום זה התקרב אלי בצעדי ענק. שוב אני צריכה להסתיר את היהדות שלי, לפחד שיגלו מי אני, להוציא את הרוסיה החוצה. שוב חזרתי שלושים שנה אחורה. לכל תופעות האנטישמיות של הילדות.

הלב פעם בחוזקה, אפילו כאב. האם "יזכה" שוב להרגיש שנויה, זרה, מיותרת? האם שוב "יזכה" לרעוד מפחד למראה צלבי קרס, כתבות נעצה. לא, לא, לנו זה לא יקרה. אנחנו נסעה, נסדר את כל העניינים, נהנה. נחזור בשלום.אני לא אפחד. "לי זה לא יקרה". הרי לפני שנה הכל היה רגוע. דיברנו עברית, דיברנו עם הידיים, צחקנו בקול רם. רק שנה עברה.

רק שנה עברה, אבל כמות תופעות של אנטישמיות בגרמניה הנאורה גדלו וכמו כדור שלג, כמעט לא עובר שבוע מבלי שיקרה משהו ליהודי. אם זה היה רק גרמניה אפשר היה לעצום עיניים, להגיד טוב ההיסטוריה חוזרת, אבל הפעם יש את בני ברוך

רגע, רגע, היסטוריה כן חוזרת. והפעם יותר גרוע. הפעם לא נראה שימצאו הרבה מדינות, ראשי ממשלה, אנשים בכלל שיעמדו לצידנו, ינסו להציל. הפעם אם זה יקרה, אתם יודעים מה, אני אגיד את מה שאני מרגישה, כשזה קרה, אנחנו נשאר לבד לגמרי במערכה. וקשה לי להאמין שנשרוד. אמא'לה, לאיזה עולם ילדתי את הילדים שלי?!

האם יש עדיין מה לעשות? האם נוכל למנוע מההיסטוריה לחזור, האם נוכל לשנות את הגלגלים מסובבים אותנו במהרה לאסון?

תרשו לי לצוטט את האדם שאולי שנוא עלי ביותר, אבל נראה שהמילים שלו כל כך צודקות, כל כך נכונות, כל כך חודרות ישר ללב. אתם תסקלו אותי על זה, תזרקו עלי אבנים, תצעקו, תתעצבנו איך העזתי לצוטט אותו, אבל תנסו לקרוא בעיון רב, תנסו לקלוט את המסר, תנסו. "היהודים הם בהסכמה רק אם סכנה ממשית מאלצת אותם לעשות זאת, או שגזֵלה משותפת מפתה אותם לכך. כאשר שתי הסיבות אינן תקפות עוד, תופסות תכונותיהם האנוכיות המובהקות את מקומן, וכהרף-עין הופך העם המלוכד הזה ללהקת עכברושים, הנלחמים זה בזה עד זוב דם". (Adolf Hitler, Mein Kampf)

הסכנה היא ממשית, ממש ממשית, אז אולי שלב נסכים שהגיע הזמן להיות בהסכמה, בערבות, בהדדיות, בדאגה ואהבה זה לזה כמו שמלמדים בני ברוך. שנפסיק להיות עכברושים שנלחמים זה בזה בכל מקום אפשרי, בתור בסופר, בכבישים, בזירה הפוליטית, בבית. שנחזור להיות אחים. לפחות לנוכח הסכנה הממשית.

פגי מספרת על הניתוחים שעברה:

אחרי דיאנה שעברה הרמת חזה וכריס שעבר ניתוח גניקומסטיה הפעם נכיר את פגי שעברה גם ניתוח אף וגם ניתוח מתיחת בטן ומספרת חמישה שבועות לאחר הניתוח איך זה עבר עליה. גם לאחר חמישה שבועות היא זוכרת את הכאב הפיזי ואת תהליך ההחלמה ההדרגתי בו הכאב חולף. השיפור הוא מיידי בהרגשה והולך ומאיץ ככל שהזמן חולף. כמובן שבמקרים רבים ניתנים משככי כאבים כדי לסייע למנותחת לעבור את התקופה הפחות נעימה. כמו מנותחים רבים, במצבים דומים, פגי מספרת על כך שלא רצתה לעשות את הניתוחים ודחתה אותם זמן די רב אך לבסוף החליטה לעשות אותם ועכשיו כשביצעה אותם היא מתחרטת על כך שלא עשתה אותם כמה שנים קודם. תופעה זו מאפיינת מנותחות רבות אשר חשקו לעשות את השינויים במשך תקופה ארוכה אך תמיד משהו עצר אותן מלבצע אותם וברגע שעברו את המשוכה ועשו את הניתוח הן מתחרטות על כך שלא עשו אותו קודם.

לאחר הניתוח פגי מדווחת כמו רבות במצבה על כמה מאושרת היא מהשינוי – השינוי עזר לה לשנות את היחס שלה לא רק כלפי עצמה אלא גם כלפי הבן האוטיסטי שלה וכלפי חיי הנישואים שלה ושהיא שוקלת לעשות ניתוח נוסף. גם תופעות אלו מאפיינות מנותחות רבות וחשוב ללוות אותן בתהליך פסיכולוגי רגשי – פעמים רבות אנו מוציאים את התסכולים שלנו מעצמנו על הסביבה ומקרינים אותם החוצה וכאשר היחס שלנו לעצמנו משתנה איתו משתנים גם היחסים שסביבנו. עם זאת שינויים אלו אינם מחזיקים זמן רב ותוך פרק זמן של שבועיים עד חודש אנו חוזרים לרמה של רגילות, הדבר נכון הן לאנשים שעברו תאונות דרכים והן לכאלו שזכו בפיס ולכן שווה לנצל את התקופה של השינוי כדי ליצור הרגלים או שינוי במסגרת היחסים. עוד דבר שחשוב להיזהר ממנו הוא ההתמכרות לתהליכים, מכיוון שמדובר בפעולה חד פעמית הנעשית בהרדמה וללא מאמץ אמיתי מצד החולה – זהו סוג של מוצר צריכה שעושה מאוד טוב לשעתו אך ללא תהליך פנימי התפיסה העצמי משתנה באופן חלקי ויש סכנה שהמטופלת תנסה לשחזר שוב ושוב את הרגשת ההצלחה והאופוריה על ידי ביצוע ניתוחים חוזרים ונשנים.